הוא שרף את הספר שלו ואף אחד לא יודע למה| רבי נחמן מברסלב

הוא כתב ספר. ואף אחד לא יודע מה היה כתוב בו. כי הוא ציווה על התלמיד שלו לשרוף אותו. והתלמיד שרף. מאתיים שנה אחר כך, עשרות אלפי אנשים נוסעים כל שנה לעיירה קטנה באוקראינה. לקבר שלו. קוראים לו רבי נחמן מברסלב. נולד במז'יבוז' בשנת אלף שבע מאות שבעים ושתיים. ולא באיזה בית. אמא שלו הייתה נכדה של הבעל שם טוב.

הוא נולד למשפחה הכי מיוחסת בעולם החסידי. וסירב להשתמש בזה. הוא התנגד לרעיון שצדיקות עוברת בירושה. אמר שכל אחד יכול להגיע לשם לבד. בגיל עשרים ושש הוא עלה לארץ ישראל. חיפה, טבריה, צפת. זה היה בדיוק בשנה שנפוליאון נחת כאן. הוא כמעט נתקע במלחמה. ואז הוא עשה משהו שאף רב לפניו לא עשה. במקום דרשות, הוא התחיל לספר סיפורים.

ובאמצע כל זה, בשנת אלף שמונה מאות ושמונה, הוא כתב את הספר ההוא. הוא הכתיב אותו לנתן, התלמיד הכי קרוב שלו. ואז חלה בשחפת, ואמר שהמחלה הגיעה בגלל שכתב אותו. נתן זכר ממנו רק דבר אחד. שהוא עסק בהכנסת אורחים. בלהציע מיטה לאורח. רבי נחמן נפטר באומן באלף שמונה מאות ועשר. בגיל שלושים ושמונה.

אבל כמה חודשים קודם, הוא קרא לשני עדים, ואמר משפט שאף רב לא העז להגיד. מי שיבוא לקבר שלי, יאמר עשרה פרקי תהילים, וייתן צדקה, אני אמשוך אותו החוצה מהגיהינום. בפאות שלו. נתן לקח את המשפט הזה והפך אותו למסורת. כל ראש השנה, נוסעים לאומן. בתקופת הקומוניזם זה היה אסור. הגיעו בחשאי, עשרה אנשים.

והדבר הכי מוזר ברבי נחמן, זה שהוא היה אדם עצוב. סבל מדיכאונות עמוקים כל חייו. איבד אישה, איבד ילדים. ודווקא הוא אמר: מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד. ואמר עוד משפט שכולם מכירים, ורובם מצטטים לא נכון. המוכר: כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל. אבל מה שהוא כתב בליקוטי מוהר"ן זה: והעיקר, שלא יתפחד כלל.

לא לפחד, זה בלתי אפשרי. לא להפחיד את עצמך, זו בחירה. ואתם, מה הייתם שמים בספר שאף אחד לא יקרא? כתבו בתגובות.

הטקסט הוא הקריינות של הסרטון.