הוא ברח מביתו כילד וסיים כרופא של שליט מצרים| הרמב"ם

כשהוא היה ילד, צבא זר נכנס לעיר שלו. הוא ברח, ולא חזר אליה לעולם. עשרות שנים אחר כך, שליט מצרים היה שולח לקרוא לו כל בוקר. קוראים לו משה בן מימון. הרמב"ם. הוא נולד בקורדובה שבספרד, בעיר שהייתה אז מרכז העולם. ואז, בשנת אלף מאה ארבעים ושמונה, הגיעו המווחידון. והם נתנו ליהודים שלוש אפשרויות.

להתאסלם, למות, או לעזוב. משפחת מימון נעקרה מהעיר, ולא מצאה מנוחה במשך כעשר שנים. ספרד, צפון אפריקה, ובסוף פאס שבמרוקו. גם שם רדפו אותם. הרב שלו בפאס נהרג. הם עלו שוב על ספינה. בשש עשרה במאי, אלף מאה שישים וחמש, הם נחתו בעכו. הוא עלה לירושלים. ואז המשיך למצרים, לפוסטאט שליד קהיר. ושם, סוף סוף, הם עצרו.

למשפחה היה עסק. אח שלו, דוד, היה סוחר אבנים טובות. הוא הפליג להודו עם כל כסף המשפחה. הספינה טבעה בים ההודי. דוד לא חזר. שמונה שנים אחר כך הרמב"ם כתב על זה מכתב. הוא כתב: זו הצרה הגדולה ביותר שעברה עליי בחיי. ואני עדיין לא מתנחם. ואז, בלי כסף ובלי ברירה, הוא נהיה רופא. ותוך כמה שנים הוא רופא החצר של אל-פאדל, האיש ששלט במצרים בשביל צלאח א-דין.

באחד המכתבים שלו הוא מתאר יום אחד שלו. בבוקר הוא רוכב לקהיר לארמון. חוזר הביתה מותש ורעב. ומוצא את החדר מלא אנשים שמחכים לו. יהודים וגויים, עשירים ועניים. הוא מטפל בהם עד הלילה, ונרדם מדבר איתם. רק בשבת הוא הצליח לשבת עם הקהילה שלו. ובתוך כל זה הוא כתב את משנה תורה. ארבעה עשר כרכים.

כל ההלכה היהודית, מסודרת, בעברית, בלי מקורות ובלי ויכוחים. הוא רצה שיהודי אחד בתימן יוכל לפתוח ספר ולדעת מה לעשות. הוא נפטר בפוסטאט בשנת אלף מאתיים וארבע. וקבור בטבריה. על המצבה כתוב: ממשה עד משה לא קם כמשה. מה אתם אומרים, מאיפה הוא לקח את הכוח? כתבו בתגובות.

הטקסט הוא הקריינות של הסרטון.