הציעו לאיינשטיין להיות נשיא ישראל. הוא ענה תוך יומיים| 1952

בנובמבר אלף תשע מאות חמישים ושתיים מת נשיאה הראשון של ישראל, חיים ויצמן. ובן גוריון הציע את התפקיד לאדם המפורסם בעולם. אלברט איינשטיין. זה לא סיפור. זה קרה, והמכתבים קיימים. ולמה דווקא הוא? כי איינשטיין לא היה רק מדען. הוא נסע עם ויצמן לאמריקה כדי לגייס כסף לאוניברסיטה העברית. הוא תרם את כתב היד המקורי של תורת היחסות למכירה פומבית למען ישראל.

וכשהנאצים עלו הוא איבד את הבית, את המשרה ואת האזרחות. אז השגריר אבא אבן שלח לו מכתב בשם ראש הממשלה. ובו נכתב שאם יקבל, הוא יוכל להמשיך במחקר שלו בלי הפרעה. איינשטיין היה אז בן שבעים ושלוש, וחולה. הוא ענה תוך יומיים. והתשובה הייתה לא. הוא כתב: כל חיי עסקתי בדברים אובייקטיביים. ולכן חסרים לי גם הכישרון הטבעי וגם הניסיון להתנהל נכון מול בני אדם.

ולבן גוריון הוא כתב משפט אחר לגמרי. אני נרגש עמוקות מההצעה של מדינת ישראל שלנו. ועצוב ומתבייש כאחד שאיני יכול לקבל אותה. ושימו לב למילה אחת שם. שלנו. האיש הזה נולד בגרמניה, חי באמריקה, ומעולם לא גר בישראל. ובכל זאת כתב מדינת ישראל שלנו. והסירוב שלו לא היה התחמקות. זו הייתה כנות נדירה.

הוא הבין בדיוק מה הוא לא. וזה דבר שכמעט אף אחד לא מסוגל להגיד על עצמו. הוא מת שנתיים אחר כך, באפריל אלף תשע מאות חמישים וחמש. ועל שולחנו נשאר נאום לא גמור, שאותו התכוון לשאת ליום העצמאות של ישראל. מה אתם חושבים — הוא צדק שסירב? כתבו בתגובות.

הטקסט הוא הקריינות של הסרטון.