הוא נכנס ראשון. 4 חטופים חיכו בפנים. הוא לא יצא| ארנון זמורה

הוא נכנס ראשון לתוך הבניין. ארבעה חטופים חיכו בפנים. שלושים מחבלים שמרו עליהם. הוא ידע שאולי לא יצא. השם שלו ארנון זמורה, מפקד צוות בימ"מ, בן שלושים ושש, אבא של נועם ואיתי, בעל של מיכל. בשביעי באוקטובר הוא היה מהראשונים שהגיעו לדרום. הצוות שלו, צוות טקילה, חיסל יותר משלושים מחבלים בצומת יד מרדכי.

הוא עצר את הפלישה ואז המשיך לנחל עוז ולבארי. אבל מה שהעסיק אותו בלילות -- החטופים, האנשים שנלקחו, שעדיין שם. ביוני אלפיים עשרים וארבע המודיעין איתר ארבעה חטופים בשני בניינים במחנה נוסירט בעזה. נועה ארגמני, אלמוג מאיג'אן, אנדריי קוזלוב, שלומי זיו. ארנון תכנן את המבצע. שבועות של אימונים.

סוכנים סמויים שכרו דירה ליד הבניינים. עשרים ושמונה לוחמי ימ"מ, חלקם מחופשים בבגדים אזרחיים. בשמיני ביוני בשעה אחת עשרה בבוקר שני הצוותים פרצו לשני הבניינים בו-זמנית. בבניין הראשון נועה ארגמני חולצה תוך שש דקות. הקוד שודר ברדיו. "היהלומים בידיים שלנו". בבניין השני ארנון נכנס ראשון.

שלושים מחבלים פתחו באש. קרב קשה. הוא נפצע אנושות, אבל שלושת החטופים חולצו. ארנון פונה במסוק לבית החולים, אבל לא שרד. הוא היה היחיד שנפל במבצע. המבצע שונה לשמו. מבצע ארנון. כמו מבצע יונתן ארבעים ושמונה שנים קודם, ולא במקרה. אמא שלו סיפרה שכשהוא היה ילד הגיבור שלו היה יונתן נתניהו. אשתו מיכל אמרה בהלוויה, "הרבה לפני שהיית לוחם וגיבור, היית גבר מתוק ומקסים, שותף מדהים, אבא מושלם."

ואז הילדים שלו השמיעו הקלטה. "אבא, אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים אליך." ארנון זמורה נכנס ראשון, יצא אחרון ונתן את חייו כדי שארבעה אנשים יחזרו הביתה. אם הסיפור הזה ריגש אתכם, עזרו לנו להמשיך. כל תמיכה, גם קטנה, מאפשרת לנו לשפר את הסיפורים, לשדרג את האיכות ולגרום לכל העולם לשמוע את הסיפורים האלה ברמה הכי גבוהה.

הקישור בתיאור הסרטון.

הטקסט הוא הקריינות של הסרטון.