המרגל שקיבל מדליות משני הצדדים של המלחמה

זה הסיפור של האיש שעבד על כולם. שני הצדדים באותו הזמן. שמו היה חואן פוחול גרסיה, ספרדי רגיל, לא חייל, לא מרגל, לא שום דבר מיוחד. אבל הוא שנא את היטלר ואת פרנקו. הוא שנא דיקטטורים. וביום אחד הוא החליט שהוא הולך לעצור את הנאצים לבד. הוא הלך לשגרירות הבריטית והציע את עצמו כמרגל. הם צחקו עליו וזרקו אותו החוצה.

אז הוא עשה משהו מטורף. הוא הלך לשגרירות הגרמנית והציע את עצמו כמרגל הנאצים. והם? הם קיבלו אותו. אבל הוא לא היה מרגל אמיתי. הוא לא היה באנגליה. הוא ישב בליסבון עם מפה, ספר תיירות ודמיון פרוע, והוא התחיל להמציא. המציא סוכנים. לא אחד, לא שניים. עשרים ושבעה סוכנים מדומים. נתן לכל אחד שם, עבודה, אישיות, חיים שלמים.

אף אחד מהם לא היה קיים והנאצים בלעו את הכול. כל דיווח, כל פרט, כל שקר. הם שילמו לו משכורת. הם האמינו שיש לו רשת ריגול ענקית באנגליה והוא ישב בדירה קטנה בפורטוגל וצוחק. ואז הבריטים שמעו עליו ולא האמינו למה שהם רואים. הספרדי המטורף הזה מאכיל את הנאצים בשקרים לבד ועובד. הם גייסו אותו סוף סוף.

ואז הגיע הרגע הגדול. יום הפלישה לנורמנדי. יום ד'. הנחיתה שהייתה צריכה לשנות את המלחמה. הבעיה? הגרמנים ידעו שפלישה מתקרבת. הם לא ידעו איפה. וכאן נכנס גרסיה. הוא שלח לנאצים מידע מזויף, אמר להם שהפלישה האמיתית תהיה בקאלה, לא בנורמנדי, שנורמנדי זה הסחת דעת. והנאצים האמינו לו. הם השאירו חטיבות טנקים בקאלה, לא שלחו חיזוקים לנורמנדי.

בזכות השקרים שלו אלפי חיילים ניצלו. הפלישה הצליחה ויום ד' שינה את ההיסטוריה. והחלק הכי מטורף? הנאצים היו כל כך מרוצים ממנו שנתנו לו את צלב הברזל, המדליה הכי גבוהה של גרמניה הנאצית. והבריטים נתנו לו את ה-MBE. עיטור מהמלכה עצמה. הוא האדם היחיד בהיסטוריה שקיבל מדליות משני הצדדים של אותה מלחמה.

אחרי המלחמה הוא נעלם, זייף את מותו ועבר לוונצואלה. חי שם בשקט ארבעים שנה עד שסופר בריטי מצא אותו בשנות השמונים. זקן שקט עם חיוך קטן, עדיין עם הסוד הכי גדול של המלחמה. חואן פוחול גרסיה הוכיח שאדם אחד עם מספיק חוצפה ודמיון יכול לשנות את ההיסטוריה. בלי נשק, בלי צבא, רק עם עט, נייר ושקרים טובים מאוד.

אם הסיפור הזה הפתיע אתכם, תמכו בערוץ דרך הקישור בביו.

הטקסט הוא הקריינות של הסרטון.