הילד הזה לא דיבר עד גיל שלוש| אליעזר בן יהודה

הילד הזה לא דיבר עד גיל שלוש. ההורים נבהלו. אף אחד לא ידע להגיד למה. והאמת היא שאבא שלו עשה עליו ניסוי. קראו לו איתמר, והוא נולד בירושלים בשנת אלף שמונה מאות שמונים ושתיים. אבא שלו, אליעזר בן יהודה, החליט שהוא יהיה הילד הראשון זה אלפיים שנה שעברית היא שפת אמו. ובשביל זה הוא אסר שישמע שפה אחרת.

בכלל. לא רוסית. לא יידיש. לא ערבית. רק עברית. רק שלעברית של אז לא היו מילים לדברים של הבית. לא הייתה מילה לבובה. לא לגלידה. לא לאופניים, ולא לרכבת. אז הוא המציא אותן. כשלוש מאות מילים. ואיתמר גדל בבית שמדברים בו שפה שחסרות בה חצי מהמילים. והוא שתק. שלוש שנים. ואז אמא שלו, דבורה, לא עמדה בזה יותר.

היא לימדה אותו רוסית בסתר. בן יהודה תפס אותה, והתפרץ בזעם. ולפי מה שמסופר במשפחה, באותו רגע בדיוק, הילד פתח את הפה והתחיל לדבר. אליעזר בן יהודה נולד בשם פרלמן, בעיירה קטנה במזרח אירופה. בגיל עשרים ואחת הוא פרסם מאמר עם משפט אחד שהחזיק את כל החיים שלו. אין אומה בלי שפה אחת. בשמונים ואחת הוא הגיע ליפו עם דבורה, ועלה לירושלים.

והעיר לא אהבה אותו. בתי הדין, האשכנזי והספרדי, החרימו אותו. הוא נעצר, נשפט לשנת מאסר, וזוכה רק בערעור בביירות. דבורה מתה משחפת, והשאירה אותו עם חמישה ילדים. הוא התחתן עם אחותה הצעירה, חמדה, שהמשיכה איתו את העבודה. והוא מת משחפת בשנת אלף תשע מאות עשרים ושתיים, באמצע המילון שלו. המילון הושלם רק שלושים ושבע שנים אחריו.

שישה עשר כרכים. היום, כשילד בישראל מבקש גלידה, הוא לא יודע שמישהו המציא את המילה הזאת. היא נולדה בבית אחד בירושלים, אצל ילד ששתק שלוש שנים. תייגו מישהו שלא ידע את זה.

הטקסט הוא הקריינות של הסרטון.