סרן יוחאי ג'וחא קלנגל - המפקד שהתחפש לטירון

זה הסיפור של ג'וחא. ככה כולם קראו לו. השם האמיתי שלו היה יוחאי קלנגל, אבל מהרגע שנכנסת לחדר הבנת למה כולם קוראים לו ג'וחא. חיוך שלא נגמר, עיניים חמות והרגשה שפתאום הכל יהיה בסדר. הוא גדל באלעזר שבגוש עציון. כבר בגן הוא היה הילד שפירק כל צעצוע לחלקים רק כדי להבין איך הוא עובד, ואז הרכיב אותו בחזרה כמו חדש.

ילד שובב, חסר גבולות שכולם פשוט אהבו. בשנת אלפיים ושמונה הוא התגייס לחטיבת גבעתי, לגדוד הצבר. מהרגע הראשון הבינו שהוא לא מפקד רגיל, כי ג'וחא עשה משהו שאף מפקד לא עושה. הוא היה מוריד דרגות, לובש מדים של טירון ויושב בין החיילים החדשים שרק הגיעו ליחידה. הם לא ידעו שהוא המפקד שלהם. הוא פשוט ישב, שאל שאלות, הקשיב, שמע את הדאגות, את הפחדים, את הגעגועים הביתה.

ורק אחרי שהוא באמת הבין מה עובר עליהם הוא חזר להיות המפקד. אבל הפעם הוא ידע בדיוק מה כל חייל שלו צריך. ויש עוד משהו. ג'וחא היה רואה חייל מדוכדך או חייל שאין לו כסף. ומה הוא עושה? מוציא את קלטיס האשראי שלו ואומר לך תקנה לעצמך במבה וקולה ותתרענן. מהכסף שלו, מהכיס שלו. המשפחה שלו אפילו לא ידעה כמה הוא נתן.

פעם אחת אחד החיילים שלו היה במצב כלכלי קשה. האימא שלו בקושי הצליחה. ג'וחא לא אמר מילה. הוא פשוט הלך לבית של האימא בלי שהחייל ידע, בלי להגיד שהוא המפקד, מילא לה את כל המקרר באוכל, אמר שבת שלום עם חיוך והלך. ג'וחא השתתף במבצע עופרת יצוקה, במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן. בכל מקום שהוא הגיע החיילים הלכו אחריו בעיניים עצומות.

המפקדים שלו אמרו יוחאי, אתה מנהיג שנולד. והמשפט שלו תמיד היה עוף קדימה, תמיד קדימה, אף פעם אחורה. הוא התחתן עם טלי, אהבת חייו. נולדה להם בת, אלינור. הוא היה האבא הכי גאה בעולם. בינואר אלפיים וחמש עשרה ג'וחא יצא לסיור שגרתי ליד הר דב בגבול לבנון. טיל של חיזבאללה פגע ברכב הממוגן שלו.

ג'וחא נהרג בן עשרים וחמש. מדינה שלמה בכתה. אביו יוסף אמר תודה לריבונו של עולם על המתנה שנתת לנו עשרים וחמש שנים. שישה חודשים אחרי מותו נולדה לו בת שנייה, ליאב. היא לא תכיר את אבא שלה, אבל היא תדע בדיוק מיהו היה. כי כל שנה אלפי מתנדבים ברחבי הארץ יוצאים למבצע ג'וחא. הם מחלקים לחיילים בודדים חבילות עם במבה וקולה.

מהחרמון ועד אילת. ארבעים אלף חבילות בשנה אחת, בדיוק כמו שג'וחא היה עושה. והמשפחה הקימה את עמותת עוף קדימה כדי להמשיך את הדרך שלו. ללמד בני נוער מה זה חסד אמיתי, מה זה מנהיגות של לב. יוחאי קלנגל לימד אותנו שמנהיגות אמיתית זה לא דרגות על הכתף. זה לשבת עם הטירון שהכי צריך את זה ולדבר איתו בגובה העיניים.

זה להוציא את הארנק ולקנות לחייל רעב במבה. זה למלא מקרר של אמא שלא מכירים. מנהיגות אמיתית היא כשאף אחד לא יודע שאתה המפקד ואתה עדיין דואג. אם הסיפור הזה ריגש אתכם, תמכו בערוץ דרך הקישור שבביו.

הטקסט הוא הקריינות של הסרטון.