אח ואחות נפרדו בשואה. 65 שנה חשבו שהשני מת

שישים וחמש שנה הם חשבו שהשני מת. אח ואחות. סימון והילדה. עד שהמלחמה קרעה את המשפחה שלהם לגזרים. הילדה בת עשר ברחה עם אחותה עד אוזבקיסטן. סימון, בן שש עשרה, נשאר מאחור, מסתתר במרתף חשוך. הם נפרדו בלי לדעת שזו הפעם האחרונה. סימון עבר לקנדה, בטוח שאחותו נספתה. הילדה עלתה לישראל בטוחה שנשארה לבד.

כל אחד חי עם החור הזה בלב. עד שיום אחד הנכדים של הילדה חיפשו את שם המשפחה ביד ושם ומצאו דף עדות עם שמה רשומה כמי שנספתה. אבל היא הייתה חיה. וביום אחד בישראל, אחרי שישים וחמש שנה, סימון ראה שוב את אחותו הקטנה. הוא אמר "לא יכולתי להפסיק לנשק אותה". לכל משפחה יש סיפור כזה גם לכם. יש לכם סיפור שמגיע לו להיזכר?

כתבו לנו או שלחו הודעה. אולי הסרטון הבא יהיה עליכם.

הטקסט הוא הקריינות של הסרטון.