הוא התעורר אחרי שבעים שנה — וזה היה הכי גרוע שקרה לו| חוני המעגל

איש אחד נרדם ליד עץ. הוא התעורר אחרי שבעים שנה. וזה היה הדבר הכי גרוע שקרה לו. קראו לו חוני המעגל, והסיפור הזה כתוב בתלמוד, במסכת תענית. יום אחד חוני הלך בדרך, וראה זקן נוטע עץ חרוב. הוא שאל אותו: כמה זמן ייקח לעץ הזה לתת פרי? הזקן אמר: שבעים שנה. חוני שאל: ואתה בטוח שתחיה עוד שבעים שנה, כדי לאכול ממנו?

והזקן ענה לו משפט אחד. כשבאתי לעולם, מצאתי חרובים שאבותיי נטעו בשבילי. גם אני נוטע לבניי. חוני התיישב לאכול, ונרדם. וכשהוא פקח את העיניים, עברו שבעים שנה. הוא ראה איש קוטף חרובים מאותו עץ. הוא שאל אותו: אתה זה שנטעת אותו? האיש אמר: סבא שלי נטע אותו. חוני הבין מה קרה, והלך הביתה. בבית אמרו לו שהבן של חוני כבר לא חי, ושהנכד שלו גר שם.

הוא אמר להם: אני חוני. הם לא האמינו לו. הוא הלך לבית המדרש. שם דיברו על התורה של חוני המעגל בהערצה. הוא אמר להם: אני חוני. גם הם לא האמינו לו. והוא ביקש רחמים, ומת. והתלמוד מסכם את זה בארבע מילים. או חברותא או מיתותא. או חברים, או מוות. את החצי הראשון של הסיפור כולם מכירים. שנוטעים בשביל מי שיבוא אחרינו.

את החצי השני כמעט אף אחד לא מספר. חוני קיבל בדיוק את מה שכולנו רוצים. הוא ראה איך זה נגמר. הוא אכל מהפרי. ולא היה לו את מי לספר. תייגו את מי שאתם נוטעים בשבילו.

הטקסט הוא הקריינות של הסרטון.