ים אחד מלא חיים, השני מת — אותם מים בדיוק| משל הכינרת וים המלח

בישראל יש שני ימים. שניהם מקבלים את אותם המים בדיוק. אחד מהם מלא חיים, השני מת לגמרי. וההבדל ביניהם הוא אחד הדברים הכי חשובים שתשמעו היום. הים הראשון הוא הכינרת. מים מתוקים מלאים דגים. סביבה ירוקה ופורחת. אנשים באים אליה לנוח, לשחות, לחיות. הים השני נמצא פחות משעה משם. אותו אזור, אותה שמש, אותה ארץ.

אבל בים הזה אין אף דג. שום דבר לא צומח סביבו. הוא כל כך מלוח שאי אפשר בכלל לטבוע בו. קוראים לו ים המלח. ים המוות. ועכשיו תקשיבו טוב. שני הימים מקבלים את המים שלהם מאותו מקור בדיוק, אותו נהר, הירדן, אותם מים. אז איך ייתכן שאחד פורח ואחד מת? וזה הסוד. הכינרת מקבלת את מי הירדן ונותנת אותם הלאה.

המים נכנסים מצד אחד ויוצאים בצד השני וממשיכים לזרום. היא אף פעם לא עוצרת אותם. ים המלח מקבל את אותם מים בדיוק, אבל ממנו שום דבר לא יוצא. כל טיפה שנכנסת נשארת. הוא שומר הכול לעצמו, וזה בדיוק מה שהורג אותו. כי מה שרק לוקח ולא נותן, מת מבפנים. ויש אנשים כמו הכינרת, מקבלים ונותנים הלאה, ולכן הם מלאי חיים.

ויש אנשים כמו ים המלח, אוספים, צוברים, שומרים הכול לעצמם, ולאט לאט משהו בפנים מת. כי מה שעושה אותך חי זה לא מה שאתה מקבל, זה מה שאתה נותן. אז תכתבו לי בתגובות איזה ים אתם ותייגו את הכינרת שלכם, את האדם שתמיד נותן.

הטקסט הוא הקריינות של הסרטון.