הוא התנדב להיכנס לאושוויץ| ויטולד פילצקי
הסיפור בקצרה
בספטמבר אלף תשע מאות וארבעים, גבר פולני יצא לרחוב בוורשה וחיכה שהגרמנים יעצרו אותו. הוא רצה שישלחו אותו לאושוויץ. קראו לו ויטולד פילצקי, והוא היה קצין פרשים בצבא פולין. המחתרת הפולנית ידעה שיש מחנה בשם הזה. היא לא ידעה מה קורה בתוכו. אז הוא הציע את עצמו. הוא לקח תעודת זהות מזויפת על שם של אדם אחר, ונתפס בפשיטה ברחוב.
כעבור יומיים הוא היה בפנים. אסיר מספר ארבעת אלפים שמונה מאות חמישים ותשע. והוא נשאר שם שנתיים ושבעה חודשים. בתוך המחנה הוא הקים מחתרת. תאים של חמישה אנשים, שאף תא לא הכיר את האחרים. הם השיגו אוכל, הבריחו תרופות, ושמרו על אנשים בחיים. והם הוציאו החוצה דוחות. פילצקי היה הראשון שסיפר לעולם מה קורה באושוויץ.
הוא כתב על תאי הגזים. על המספרים. על הכול. ובארבעים ושתיים הם הרכיבו משדר רדיו מחלקים גנובים, ושידרו כמה אנשים מגיעים וכמה מתים. והדוחות הגיעו ללונדון. ולא קרה כלום. בליל עשרים ושישה באפריל ארבעים ושלוש הוא ברח, מתוך משמרת עבודה במאפייה שמחוץ לגדר. הוא כתב דוח מלא, והצטרף ללחימה במרד ורשה.
ואז המלחמה נגמרה. ובארבעים ושבע עצרה אותו המשטרה החשאית של פולין הקומוניסטית. הם חקרו ועינו אותו חודשים. ולפי מה שסיפרה המשפחה שלו, הוא אמר להם משפט אחד. אושוויץ, לעומת זה, היה משחק ילדים. בעשרים וחמישה במאי אלף תשע מאות ארבעים ושמונה הוציאו אותו להורג בירייה בעורף. מקום הקבורה שלו לא ידוע עד היום.
ובפולין הקומוניסטית אסור היה אפילו להזכיר את שמו. ארבעים שנה אף אחד לא ידע שהוא היה קיים. האיש היחיד שנכנס לאושוויץ מרצונו, נמחק פעמיים. תייגו מישהו שחייב לדעת את השם הזה.
הטקסט הוא הקריינות של הסרטון.





